החרמת רכוש ע"י המשטרה

ביום ראשון התבשרנו על כך שהמשטרה החרימה את הג'יפ הממוגן היוקרתי של העבריין אסי אבוטבול שנידון ל- 13 שנות מאסר בגין ניהול ארגון פשיעה ובהלבנת הון.

כידוע, עונש המאסר גם כלל קנס בסך חצי מיליון ש"ח, אבל כאמור השבוע ספג ארגון הפשיעה של אבוטבול מכה כלכלית נוספת. לא מדובר רק בג'יפ הממוגן, אלא גם מכונית ה- BMW של אשתו ודירת מגורים בנתניה בשווי של 1.1 מיליון ש"ח השייכת לגבריאל עשור - חבר בארגון.

במשרד המשפטים אמרו כי מדובר בהחלטה תקדימית לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה והיא מתווספת לשורה ארוכה של צעדים שננקטים על-ידי רשויות אכיפת החוק במסגרת המלחמה בארגוני פשיעה, תוך מתן דגש מיוחד על תקיפה כלכלית של ארגוני פשיעה.

חילוט, החרמה או תפיסת חפץ על ידי המשטרה

חילוט רכוש הוא מונח המתאר עיקול או החרמה של נכסים בידי המדינה או גוף אחר הפועל מטעמה. בדרך כלל מדובר בנכס שמקורו בעבירה פלילית (כגון גניבה או הלבנת הון) או בנכס שסייע לביצוע פשע או פעולות טרור (כגון כלי רכב שהסיע מחבל מתאבד). ישנן מדינות שמשתמשות במינוח "עיקול" (שמשמעותו בישראל שונה מחילוט) או "החרמה" במקום "חילוט".

זוכרים את ימי בית הספר, כשהמורה החרימה לנו עד הודעה חדשה רכוש שהפרענו באמצעותו למהלך התקין של הלימודים? ההחרמה של חפצים על ידי המשטרה היא גם סוג של עונש, אך ברוב המקרים הרכוש אינו חוזר לבעליו.

חוק החילוט הוא סבוך מפני שתפיסת חפצים על ידי המשטרה מהווה פגיעה בזכויות הנחקר, בראש ובראשונה בזכות הקניין, הנחשבת לזכות בסיסית על פי חוקי היסוד.

מה ניתן לעשות במקרה של תפיסת חפצים על ידי המשטרה?

המשטרה רשאית לתפוס חפצים של נחקר אם יש לה יסוד סביר להניח שהחפץ:
# שימש או עתיד לשמש לביצוע עבירה
# עשוי לשמש ראיה בהליך המשפטי
# ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

תפיסת חפצים בהתאם לנ"ל מפורטת בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי [התשכ"ט- 1969]. תפיסת חפצים על ידי המשטרה אינה פעולה הפיכה, כי אדם שחפץ בבעלותו נתפס על ידי המשטרה רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לקבל את החפץ, ובית המשפט יכול לקבוע שהחפץ יוחזר לאדם בהתאם לבקשתו.

מה קורה במידה ותפיסת החפץ על ידי המשטרה פוגעת בנחקר? היכנסו: החרמת רכוש ע"י המשטרה

מאת: נגה ויזל